רע"ב 2436/19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בעניין עונש עבודות השירות שנגזר על אדם. על העותר, שהורשע בשורה של עבירות של גניבה ושימוש ברכב לביצוע פשע, נגזרו שישה חודשי עבודות שירות. עם זאת, בשל תפקודו הלקוי של העותר, המאופיין בהיעדרויות בלתי מורשות, נטישה מהעבודה והתנהגות בלתי הולמת, החליט שירות בתי הסוהר לעצור מנהלית את עבודות השירות ולרצות את יתרת העונש בכלא. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העותרת לערער על החלטה זו וכן דחה בקשה מאוחרת יותר לדחיית מועד המאסר. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, טען לפגם מנהלי בהליך הדיון וטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את הדחייה. הם ביקשו עיכוב ביצוע של עונש המאסר. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, מבלי להידרש לתגובת המשיב. ההחלטה התבססה על ההבנה כי שירות בקהילה הוא זכות הקשורה למילוי אחריות. נוכח אי עמידתו המתמשכת של המבקש בציפיות, לא הייתה כל הצדקה לדחייה נוספת או לשיבוש עונש המאסר. בית המשפט קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה חוקי, תוך ציון מקרים קודמים המחזקים תפיסה זו. הומלץ למבקש להיענות לצו בית המשפט המחוזי ולהתייצב בכלא כנדרש. בפסק הדין הודגש כי מקרה זה לא עורר שאלות משפטיות או ציבוריות עקרוניות, אלא התמקד בעיקר בנסיבותיו האישיות של המבקש.