ת"א 23257-04-12

תקציר

התובע, עמאר ברנסי, תבע את מדינת ישראל - משטרת ישראל על נזקים שנגרמו כתוצאה מירי המשטרה במאי 2006. על פי טענתו של ברנסי, הוא היה נוסע ברכב שבו נהג חברו מהראן עבד אלקאדר, כאשר שוטרים פתחו באש על הרכב ללא כל התגרות, וכתוצאה מכך הוא נפגע מקליעים ונפצע. במשטרה הכחישו את הטענות וטענו כי השוטרים שהיו מעורבים באירוע פעלו כראוי בהתאם לנסיבות. על פי גרסת המשטרה, התובע והנהג נחשדו במעורבות בגניבת רכב ובניסיון לדרוס את השוטרים, דבר שהצדיק שימוש בנשק חם. בית המשפט קיבל את גרסת המשטרה ודחה את טענת התובע, בקובעו כי עדויות התובע והנהג אינן עקביות, אינן אמינות ושקריות. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את גרסתו לאירועים וכי השוטרים פעלו באופן סביר בנסיבות העניין. בנוסף, בית המשפט לא מצא חובת זהירות קונקרטית מצד המשטרה, וממילא לא הפרת חובה. התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לעורך דינו של הנתבע שכר טרחת והוצאות. גם הודעת הצד השלישי נגד עבד אל-קאדר נדחתה ללא הוצאות, בשל מעורבותו באירוע ועדותו הכוזבת.