עת"מ 9125-05-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה שהוגשה נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז לאשר תכנית ספציפית לחלקת קרקע בבנימינה. העותרים לא הציגו הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטת הוועדה, שכן לא עלה בידיה להוכיח חוסר סבירות מהותי בהליך קבלת ההחלטות. בית המשפט שב והדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות התכנון, תוך הימנעות מגישה פולשנית מדי. נקבע כי התכנית הספציפית עולה בקנה אחד עם עקרונות תכנית האב ומסגרות התכנון הארציות והמחוזיות, אשר עודדו שימושי קרקע מעורבים ובנייה צפופה. משכך, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת העותרים כי התכנית הייתה צריכה להמתין לאישור תכנית המתאר. תחת זאת, בית המשפט הכיר בהפעלת שיקול הדעת הסבירה של הוועדה, במיוחד נוכח התמשכות הליכי תכנית המתאר. כמו כן, בית המשפט לא התערב בקביעת הוועדה בהיבטים תעבורתיים הקשורים לתכנית, תוך שהוא מכיר בניתוח המקצועי ובהנחיות הוועדה לטיפול בבעיות תנועה. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר פגמים פרוצדורליים בהליכי הוועדה המקומית, תוך שהוא מדגיש את עצמאותה של הוועדה המחוזית כמוסד תכנון ריבוני. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת העותרים להוציא צווים למועצה המקומית לשיפורים בכיכר, מתוך הכרה במאמציה המתמשכים של המועצה ובאחריותה של הרשות הארצית לתשתיות תחבורה לכביש האזורי. העותרים חויבו לכסות את הוצאות הוועדה המחוזית ומשיבים נוספים.