בש"פ 11713/05

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בתאונת דרכים בה המערער, נהג אוטובוס קטן, פנה שמאלה בצומת ולא נכנע לאופנוע המתקרב, וכתוצאה מכך התנגש ונפצע רוכב האופנוע. המערער לא עצר ולא סייע לרוכב האופנוע הפצוע וגם לא דיווח על האירוע למשטרה, דבר המנוגד לחוקי התנועה הרבים. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערער באישומים המיוחסים לו, לרבות בעבירה החמורה של נטישה לאחר פגיעה. בית המשפט שקל את 31 הרשעותיו הקודמות בתעבורה ואת מעמדו כנהג מקצועי, תוך שימת דגש על חומרת מעשיו. למרות השיהוי הקל בהגשת כתב האישום, קבע בית המשפט כי הסכנה הנשקפת מהמערער לציבור מצדיקה את שלילת רישיונו עד תום ההליכים המשפטיים. על החלטה זו הוגש ערר בנימוק שהראיות אינן תומכות בממצא של נהיגה מסוכנת וכי האיחור בהגשת כתב האישום צריך להביא להחזרת רישיונו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור והסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. חומרת העבירות, עברו התעבורתי העשיר של המערער ומקצועו כנהג היו כולם גורמים שגברו על השיהוי בהגשת הבקשה ותמכו בשלילת רישיונו. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, והבטיחה שרישיונו של המערער יישלל.