ת"א 1044/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לסעד הצהרתי בדבר זכויות בעלות בדירה בקריית טבעון. התובעת, שהייתה נשואה לנתבע הראשון, טענה כי היא בעלת כל זכויות החכירה בדירה, ובכך גברה על כל העיקולים שהוטלו על ידי הנתבע השני (הבנק). הבנק טען מנגד כי על התובע לחלוק בחובות הנתבע הראשון. התביעה הוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה אך הועברה לבית המשפט המחוזי מחוסר סמכות. לב המחלוקת היה האם הזכויות בדירה הועברו באופן לגיטימי מהנתבע הראשון לתובע. זכויות הדירה, שטרם נרשמו בטאבו, היו כפופות לתנאים שונים בהסכם הרכישה, לרבות הסכמת המוכר והבנק למשכנתאות. התובעת לא עמדה בתנאים אלה, למרות טענותיה כי הזכויות הועברו. בנוסף, דבריה של התובעת עצמה סתרו את טענתה כי הזכויות נרשמו באופן פורמלי על שם הנתבע הראשון. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות את השלמת ההעברה ודחתה את תביעתה. יתר על כן, השופט מצא כי ייתכן שההסכם בין התובע לנתבע הראשון היה חוזה לכאורה, מה שהופך אותו לבטל. גם תביעתו הנגדית של הבנק נדחתה כטענה חלופית. פסק הדין דחה הן את תביעתה העיקרית של התובעת והן את תביעתו שכנגד של הבנק, ללא כל צו להוצאות.