בע"מ 10497/08

תקציר

המבקשים ביקשו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתם ל"ידועים בציבור" כנגד המשיב. התביעה נבעה ממערכת יחסים שלטענת המבקש ניהלה עם המשיב עד שנת 2005, אז הסתיימה בפתאומיות. המבקש תבע מהמשיב תשלום מזונות חודשי בסך 60,000 ₪ או סכום חד פעמי. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה על הסף, וציין כי ההסכמים בין הצדדים לא כללו הוראות כלשהן למזונות במקרה של פרידה וכי התביעה, שהוגשה שנתיים לאחר סיום הקשר, אינה תקפה. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר אף קבע כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם כי ההסכמים נועדו למראית עין בלבד. המבקש טען כי בתי המשפט טעו בהחלטותיהם וכי היה צריך לתת להם הזדמנות להוכיח את טענותיהם. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות והיא מוגבלת למחלוקת הספציפית בין הצדדים. עוד ציינו כי טענותיה החוזיות של המבקשת אינן תקפות וכי התביעה למזונות שיקומיים אינה מוצדקת, נוכח השיהוי בהגשה והיעדר ראיות התומכות בטענותיהם. משכך, החליט השופט שלא להיעתר לבקשת רשות הערעור של המבקש, והחלטות הערכאות הנמוכות עמדו בעינן.