ת"צ 570-03-18

תקציר

המשיבה, עירייה, הואשמה בגביית הוצאות מופרזות שלא כדין מחייביה בגין משלוח מכתבי גבייה וביצוע עיקולים בנקאיים. במענה לפנייה מקדמית של המבקש, הודיעה העירייה על הפחתה של 16% בהוצאות גבייה אלה. עם זאת, הפחתה זו חלה רק על חייבים עם יתרת חוב. המבקשת, שהסדירה את חובותיה לפני ההפחתה, לא פוצתה. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה ייצוגית נגד העירייה, ביקש את אישור בית המשפט וטען כי העירייה לא חדלה באמת מנוהלי הגבייה הבלתי חוקיים שלה. העירייה הגיבה בהגשת הודעת פיטורים לפי חוק תובענות ייצוגיות, בטענה כי הפסיקה לגבות גביית יתר ותחזיר את הסכומים העודפים שנגבו. בית המשפט בחן את הודעת הפיטורים ומצא כי העירייה אכן הפסיקה את הגבייה הבלתי מורשית וכי הסכומים שנגבו אינם עולים על ההוצאות הישירות. לפיכך, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות אלה נדחתה. כן ביקשה המבקשת למשוך את בקשתה לאישור תובענה ייצוגית בעניין ריבוי עיקולי בנקים, אשר אושרה על ידי בית המשפט, וכן נדחתה תביעתה האישית של המבקשת בעניין זה. כמו כן, אישר בית המשפט את הסכמת הצדדים לפסוק למבקש שכר טרחה בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, מתוך הכרה בחשיבותה הציבורית של התביעה וביעילות ההליכים. ככלל, פסק הדין דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין הוצאות גבייה ודחה את תביעתה האישית של המבקשת בגין ריבוי עיקולים, תוך פסיקת פיצוי סביר למבקשת ולבא כוחה.