פ"א 49108-05-11

תקציר

הערעור מתייחס לגבולות הביקורת השיפוטית על החלטת התביעה להגיש כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר, במקום הטלת קנסות מנהליים, שש שנים לאחר ביצוע העבירות. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת הנאשמים, וקבע כי השיהוי אינו סביר וכי יש לבטל את כתבי האישום עם תשלום קנסות מנהליים. אלא שכעת הפך בית המשפט העליון החלטה זו. הובהר כי ביקורת שיפוטית על החלטות התביעה מותרת, אך דרך עדשה מרוסנת של ביקורת שיפוטית מינהלית. בית המשפט קבע כי החלטת התביעה להגיש את כתבי האישום הייתה סבירה, שכן המשיבים ביצעו מספר רב של עבירות במשך שלוש שנים, חלקן לאחר חקירתן. העובדה שהמשיבים תיקנו את התנהגותם וחלוף הזמן לא נחשבו עילה מספקת לפיטורים, מה גם שהשיהוי לא הפריע להצגת ראיות. זאת ועוד, המשיבים לא ביקשו את נימוקי כתב האישום בשלב מוקדם. מאחר שלא מדובר בעבירות חד פעמיות, החלטת התביעה להגיש את כתבי האישום, על אף שנפתחה, הייתה מוצדקת ובגדר הסבירות. לפיכך, הערעור מתקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בטלה. התיקים יוחזרו להכרעת בית המשפט המחוזי.