ת"א 1164/02

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך פיתוח נדל"ן בין התובעים, שהיו יזמים, לבין הנתבעת, גוף ממשלתי האחראי על פיתוח תשתיות. התובעים האשימו את הנתבעת בכך שלא עמדה בהתחייבותה על פי הסכם לביצוע עבודות עפר הכרחיות בחלקת אדמה טרם פיתוחה על ידי התובעים. הנתבעת טענה כי השלימה את עבודות העפר הנדרשות לפני כניסת התובעים לתמונה וכי כל שינוי במצב הקרקע חל לאחר מכן. השופטת פתחה בדחותה את טענת השיהוי של הנתבעת, שכן התובעים התכתבו באופן עקבי עם הנתבע בנוגע לטענותיהם והביעו את כוונתם לתבוע אם הנתבעת לא תעמוד בהתחייבויותיה. לפיכך, הנתבע לא יכול היה לטעון כי התובעים זנחו את זכותם לתבוע. בנושא עבודות העפר הסכימה השופטת עם פרשנותה של הנתבעת להסכם, לפיה הנתבעת נדרשה לבצע עבודות עפר כלליות בכל שטח הפרויקט ולא עבודות ספציפיות בכל חלקה בנפרד. עבודות עפר כלליות אלה כללו חפירה, מילוי, הידוק קרקע ומיון, על פי תוכניות שהוכנו לפרויקט כולו. השופטת הבהירה כי חובתה של הנתבעת הייתה לבצע עבודות אלו על פי התוכניות הכלליות ולא על פי תכניות הבנייה הספציפיות של התובעים. עם זאת, השופט מצא כי הנתבעת לא ביצעה את עבודות העפר הנדרשות בחלקת התובעים בהתאם להסכם. חוות דעת מומחים ועדויות שהציגו התובעים תמכו בטענתם כי החלקה שקיבלו הייתה מלאה מהמורות, מתחת לגובה הנדרש, והכילה חומרים לא מתאימים. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי עבודות העפר שביצעה הנתבעת, גם אם נעשו כראוי בשנת 1991, לא תוחזקו, ומצבה של החלקה הידרדר עד למסירתו לתובעים בשנת 1995. טענת הנתבעת כי התובעים היו מודעים למצבה של החלקה וויתרו על זכויותיהם נדחתה, שכן הראיות הצביעו אחרת. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא מסרה את החלקה במצב מפותח כראוי. השופטת הציעה כי שני הצדדים יסכימו על סכום הפיצוי, או לחילופין ימונה מהנדס שיעריך את עלות עבודות העפר שהיה על הנתבע לבצע. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.