רע"פ 11364/03

תקציר

התיק סובב סביב בקשה לסיוע משפטי מקנדה לישראל, במטרה להשיג מסמכים בנקאיים חיוניים לחקירה פלילית. הבקשה התבססה על הסכם סיוע הדדי בין שתי המדינות. בית משפט בירושלים הורה לבנק הפועלים להציג את המסמכים המבוקשים במעמד צד אחד. בעל החשבון, עם היוודע הדבר, ביקש להצטרף להליך ולעיין בבקשה הקנדית כדי להבטיח את זכותו למשפט הוגן ולפרטיות. בעוד שבית משפט השלום דחה את בקשתו, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו והורה לערכאה נמוכה יותר לבחון את זכותו של המבקש לעיון. עם זאת, בית משפט השלום קבע כי המבקש אינו יכול לעיין בבקשה הקנדית, שכן מדובר ב"חומר חקירה", ובדיקה כזו עלולה לשבש את החקירה. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי היעדר העיון פוגע בזכויותיו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, והביא את המבקש לעתור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בהסכמתו לדון בערעור, התמקד במונח "חומר חקירה" ובהשלכותיו על זכויות המבקש. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה הקנדית ונספחיה מהווים חומר חקירה קשה, וחשיפתם עלולה לגרום נזק ממשי לחקירה. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי היעדר חקירה בישראל נגד המבקש לא השפיע על חוקיות הבקשה. חוק הסיוע המשפטי קובע כי בקשות לסיוע משפטי יטופלו כבקשות מקומיות, בכפוף לחוק הישראלי. מאחר שהחוק הישראלי אינו מקנה זכות עיון בחומר חקירה בשלב זה, נדחתה בקשתו של המבקש. החלטה זו הייתה מוצדקת גם מכוח הוראות החיסיון של חוק הסיוע המשפטי ואמנת ישראל-קנדה. באשר לחיסיון בנק-לקוח, בית המשפט הכיר בחשיבותו אך מצא כי האינטרס הציבורי בהשגת מידע לצורך מאבק בעבירות גובר על זכות זו במקרה זה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי יש לבחון כל בקשה לחומר חקירה על פי נסיבותיה, והשיקול המרכזי הוא ההשפעה הפוטנציאלית על החקירה. במקרה זה, זהותו הלא ידועה של המבקש והחקירה הבינלאומית הצדיקו מניעת גישה לחומר. לפיכך, הערעור נדחה, כאשר הרוב הסכים עם פסק דינו של השופט לוי.