רע"א 1933/03

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תוקפה של חוות דעת מומחה לשיקום בתיק תאונת דרכים. המשיב, שהיה מרותק לכיסא גלגלים לאחר התאונה, ביקש תשלומים תכופים ומינוי מומחים. בית משפט קמא נעתר חלקית לבקשה ומינה מומחה לשיקום. המבקשים ביקשו לפסול חלקים מחוות דעתו של המומחה, בטענה כי המומחה חרג מסמכותו, אך בית משפט קמא סירב. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר נתן רשות ערעור והתייחס לבקשה כאל ערעור. בית המשפט העליון פסק לטובת המבקשים, וקיבל את הטענה כי חוות דעתו של המומחה לא הייתה צריכה להינתן מבלי למנות תחילה מומחים בתחומים אחרים. בית המשפט קבע כי חוות דעתו של המומחה אינה יכולה לעמוד כפי שניתנה במסגרת הליך תשלום תכוף, שאמור להיות הליך פשוט, ומינוי מומחים יחטיא את המטרה. כמו כן, יש למנות מומחה שיקומי רק לאחר שמומחים בתחומים אחרים הניחו את התשתית לקביעת השלכות השיקום. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, פסל חלקים מסוימים מחוות דעתו של המומחה כמבוקש, והורה למשיבים לכסות את הוצאות המבקשים בסך 5,000 ₪.