ת"א 1187/05

תקציר

התובעת תבעה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בטענה כי התרשלה בהוצאת היתר הבניה שלה, שמאוחר יותר נמצא בלתי חוקי, וכי רשלנות זו גרמה לה נזק. הצדדים הסכימו לקבוע תחילה את חבות הנתבעים. התובעת טענה כי הוועדה המקומית הייתה מודעת לתנאים מגבילים המחייבים אישור היתרי בנייה בוועדה המחוזית, אך לא הצליחה לקבל אישור כזה טרם מתן ההיתר. הנתבעים טענו כי ההיתר ניתן כדין לפני כניסתם לתוקף של התנאים המגבילים. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. היא לא הצליחה להוכיח כי התנאים המגבילים פורסמו לפני הוצאת היתר הבנייה, ולכן ההיתר היה תקף. יתר על כן, גם אם ההיתר ניתן שלא כדין, מעשיה הבאים של התובעת ובקשתה המתוקנת ערערו את טענתה להסתמכות על ההיתר וגרמו לה נזק. בית המשפט הדגיש כי פעולות הוועדה המקומית לא היו רשלניות, והתובעת לא ביססה קשר סיבתי בין רשלנות נטענת כלשהי לבין נזקיה. לפיכך, תביעת הנזיקין נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ + מע"מ.