עת"מ 54857-05-23

תקציר

השופטת, השופטת תמר בר-אשר, קיבלה את טענות המשיבים ודחתה את העתירה. המבנה המדובר נבנה ללא היתר, וזו עילה מספקת לדחיית העתירה לאלתר, בשל ידיו הלא נקיות של העותר. העתירה מערערת על החלטות רשויות התכנון מטעמים מנהליים, אך השופט לא מצא עילה להתערב בשיקולים התכנוניים המובהקים של הרשויות. ההחלטות התקבלו לאחר שמיעת העותר ובאי כוחו והיו סבירות, הנוגעות למרחק מריכוזי הבנייה, חלוקת המגרש ועמידה בתכנית החלה. השופט דחה את טענות העותר והדגיש כי זכות הקניין אינה גוברת על חוקי התכנון והבנייה, וכי אין בסיס עובדתי לטענה בדבר מדיניות מפלה. העתירה גם לא הייתה המסגרת המתאימה להתייחס לטענותיה הכלליות של העותרת נגד מדיניות התכנון. לפיכך, נעתר השופט לבקשת המשיבים לדחות את העתירה על הסף, מבלי שנפסקו הוצאות, והתיר לעותר הפוגה זמנית לארגן את הריסת המבנה.