ת"א 10312-01-21

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לצו חסימה שימנע מהמשיב להמשיך בהליכים משפטיים בארצות הברית. השופט קבע כי אין נסיבות קיצוניות או נדירות המצדיקות מתן צו כזה, דבר שיהווה פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות. בהתחשב במאזן הנוחות, מצא בית המשפט כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך כיצד המשך ההליכים יגרום להם נזק בלתי הפיך. מאחר שההליכים נפתחו כדין, גם חידושם לא היווה מקרה חריג או קיצוני. המבקשים גם לא הוכיחו כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב או התכוונו לשלול מהם זכויות משפטיות כלשהן. יש לציין כי במקביל הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכים זהים בבית המשפט בארה"ב, דבר שפגע בבקשתם לצו חסימה. בית המשפט הדגיש כי סעד זמני הוא סעד מן היושר הדורש גילוי נאות והתנהלות ללא דופי מצד המבקש. זאת ועוד, הסעד הזמני המבוקש דומה מאוד לסעד העיקרי המבוקש בהליך העיקרי, אשר שקל אף הוא כנגד קבלת הבקשה. לאור שיקולים אלה, לצד חשיבות כיבוד הערכאות הזרות, נדחתה הבקשה לצו חסימה והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.