ת"פ 9360-09-05

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של סעיפים של תקיפה, סחיטה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו כלפי בת זוגו. השופט מצא את עדותה של המתלוננת במשטרה אמינה יותר מעדותה בבית המשפט, וכן העדיף את גרסתה לאירועים על פני זו של הנאשם, שאוששה בעדותה של האם שנכחה באחד האירועים. השופט הרשיע את הנאשם בשני סעיפים של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, מאחר שהראיות לאחת התקיפות לא היו מספיקות. השופט הרשיע את הנאשם גם בשתי עבירות של סחיטה בכוח וסעיף אחד של סחיטה באיומים לפי סעיפים 427 ו-428 לחוק העונשין, כאשר הנאשם תקף את המתלוננת ואיים עליה שתשיג כסף תמורת סמים. באשר לאישום של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, קיבל השופט את עדויות השוטרים לפיהן ביקרו פעמיים בביתו של הנאשם וכי הנאשם נמלט משראה אותם. השופט קבע כי הנאשם היה מודע לכך שהמשטרה מחפשת אחריו בעקבות תלונה של המתלונן, וכי טענתו כי הוא תמיד בורח מהמשטרה אינה אמינה ואנוכית. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם ממלאים את היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה, והרשיע אותו בשלוש עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. לפיכך, הנאשם נמצא אשם ברוב האישומים. הכרעת הדין ניתנה בנוכחות הנאשמים ובאי כוחם.