ע"א 14167-03-20

תקציר

חברת הביטוח סירבה לפצות את הלקוח שרכבו הוצת לכאורה, בטענה שמסר פרטים כוזבים בכוונת מרמה, ובכך פטרה את החברה מתשלום לפי הפוליסה. הלקוח תבע פיצויים וזכה בבית המשפט המחוזי, אך הפסיד בבית משפט השלום. הלקוח ערער על פסק הדין האחרון. שופט הערעור הכריע לטובת הלקוח וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום. השופט קבע כי הסתירות של הלקוח בעדותו היו שוליות ולא הוכיחו הטעיה מכוונת. חברת הביטוח, שעליה נטל ההוכחה, לא סיפקה ראיות מספיקות לכך שהלקוח הונה אותם במתכוון או היה מעורב בהצתה, כנדרש בחוק. לפיכך, חויבה חברת הביטוח לפצות את הלקוח בהתאם לתנאי הפוליסה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין שתי הערכאות. עוד ציינה השופטת כי ממצאי בית משפט השלום אינם עקביים ומחייבים התערבות, וכי חברת הביטוח לא הציגה גרסה עובדתית סותרת.