בג"צ 6046/21

תקציר

העתירה, שהוגשה לאחר שיהוי של כמה עשרות שנים, לא תתקבל בשל דוקטרינת השיהוי. לדוקטרינה יסוד סובייקטיבי, הבוחן את השיהוי של העותרים בעמידה על זכויותיהם ואת הוויתור על טענותיהם, ויסוד אובייקטיבי, המתמקד בתוצאות ובנזק שייגרמו לרשות או לצדדים שלישיים עקב השיהוי. הנסיבות הטרגיות של העותרים מצערות, אך השיהוי הממושך בהגשת העתירה, ללא כל הצדקה, מהווה שיהוי סובייקטיבי. עיכוב זה גורם גם לפגיעה אובייקטיבית, שכן הוא מעכב את בירור העובדות וידרוש משאבים רבים נוספים לחקירה. יתר על כן, העתירה נעדרת שחר, שכן ההסדר הכספי נשוא הערעור אינו מפלה. ההסדר חל רק על מקרים שנחקרו בוועדות, שיצרו הבחנה על בסיס הבדלים מהותיים בין הקבוצות. משפחות שעניינן נדון בוועדות עברו בירור יסודי המצדיק פיצוי כספי, ואילו משפחות שעניינן לא נבדק נעדרות חקירה ובוררות כאלה. לפיכך, ההבחנה תקפה וטענות האפליה של העותרים אינן נתמכות. בהתחשב בכך שהעתירה פגומה מבחינה פרוצדורלית וחסרת שחר, יש לדחות אותה על הסף, ללא צו להוצאות.