עת"מ 1942-06-15

תקציר

העותר, תושב תורכיה לשעבר ששכר מספר דירות בתל אביב, הגיש עתירה מנהלית נגד העירייה, בה ביקש לבטל את חובותיו בארנונה ולהקפיא את הליכי הגבייה נגדו. החובות נבעו מתשלום מסים על ארבעה נכסים בין השנים 2000 ל-2005. העירייה טענה כי העתירה הוגשה באיחור וכי העותר נרשם כמחזיק בנכסים, על פי הודעות בכתב שנשלחו אליו. בית המשפט בחן את העובדות הספציפיות של כל נכס. באשר לנכס ברחוב ביל"ו 46, קבע בית המשפט כי אין לחייב את העותר במס שכן לעירייה לא היו ראיות להחזקתו, ופעולות הגבייה שננקטו בשנת 2013 היו לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. לגבי הנכס ברחוב רש"י 30 קבע בית המשפט כי החוב הפך לאסור על פי חוק, שכן פעולת הגבייה האקטיבית הראשונה של העירייה התרחשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. אשר לנכס ברחוב לוינסקי 70, מצא בית המשפט כי העותר הוא אכן המחזיק והורה לו לשלם את המסים המתאימים. עם זאת, לגבי הנכס ברחוב לוינסקי 83א קבע בית המשפט כי טענת העותר כי חדל להחזיק בנכס עם מעצרו וגירושו בשנת 2003 היא אמינה. לפיכך, הוא נדרש לשלם מיסים רק עבור התקופה שקדמה לגירושו. העתירה התקבלה באופן חלקי, והעותר חויב לשלם את המסים עבור רחוב לוינסקי 70 ואת הארנונה החלקית עבור רחוב לוינסקי 83א', עם הפרשי הצמדה וריבית.