ו"ע 2003/00

תקציר

נכה צה"ל עתר להכרה ככזה לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, בגין פטרת ציפורניים שבה לקה במהלך שירותו הצבאי. קצין התגמולים דחה את תביעתו וקבע כי אין קשר סיבתי בין שירותו של החייל המשוחרר לבין הפטרייה. הוותיק ערער, והציג חוות דעת נגדית של רופא אחר. בית המשפט שמע עדויות הן מהמערער והן מהמומחים הרפואיים של המשיב. המערער טען כי תנאי שירותו – שימוש במקלחות צבאיות, תנאי תברואה ירודים ונעילת נעליים צבאיות – גרמו לפטרייה. מנגד, טען המשיב כי המחלה הושפעה מגורמים חוקתיים שאינם קשורים לשירות. בית המשפט הכיר בכך שלמערער היה ליקוי במערכת החיסון וכי עניינו היה חמור באופן חריג. עם זאת, בית המשפט הכריע לטובת המערער, תוך הכרה במוגבלותו כנגרמת על ידי שירות על פי הנסיבות הספציפיות. בית המשפט אף הורה למשיב לפצות את המערער בגין הופעתו הרפואית והופעתו, והטיל את הנטל על המשיב מאחר שהמערער ייצג את עצמו. החלטה זו התקבלה בהתחשב באפשרות הסבירה שהמחלה קשורה לשירות, בנסיבות שירותו הצבאי הארוך והקשה של המערער ובמגמה הליברלית בפרשנות דיני הנכות. פסק הדין הכיר במערער כנכה לפי חוק הנכות, כאשר למשיב שמורה זכות הערעור.