פש"ר 19210-10-12

תקציר

ניתוח משפטי של חוב בר-תביעה לפי סעיפים 71-72 לפקודה עקרונות ומסגרת משפטית השאלה המשפטית המרכזית נסובה סביב השאלה האם סכום החוב במקרה זה מתאים כחוב בר תביעה במסגרת הוראות סעיפים 71 ו-72 לפקודה. סעיפים אלה מתארים את היקף ההתחייבויות הניתנות לתביעה וקובעים חריגים, המעצבים את הקריטריונים לפיהם מוכרים חובות בהליכי פשיטת רגל. סעיף 71: הגדרת התחייבויות הניתנות לתביעה סעיף 71(א) קובע כי חובות קיימים או עתידיים - בין אם ודאיים ובין אם מותנים - החלים על החייב בעת מתן צו הכינוס או שיחולו לפני ההפטר נחשבים לחובות הניתנים להתדיינות משפטית. ראוי לציין: - חובות הנקובים במטבע חוץ יומרו למטבע ישראלי על פי ערכם במועד מתן צו הכינוס. - התקופה להגשת תביעה היא שישה חודשים ממועד מתן צו הכינוס, עם אפשרות להארכות מטעמים שנרשמו ומנומקים על ידי הכונס או הנאמן הרשמי. סעיף 71 מדגיש אפוא כי ההיבטים הקריטיים ליכולת התביעה הם קיומו של חוב במועד מתן צו הכינוס ועמידה בהליכי הגשה. סעיף 72: חריגים והגבלות סעיף 72(1) קובע כי תביעות לפיצויים שאינן מוגבלות בזמן ואינן נובעות מחוזה או מהבטחה - ותביעות למזונות שנפסקו על פי פסק דין המגיעים לאחר כינוס הנכסים - אינן נכללות בתביעת פשיטת רגל. הדבר מצביע על כוונה להחריג תביעות שאינן ודאיות מטבען או מותנות באירועים עתידיים מהיקף החובות הניתנים לתביעה. יתרה מכך, סעיף 72(2) מונע מתביעות של יחידים שהיו מודעים לפעולות שהיו יכולות להוביל לבקשת פשיטת רגל נגד החייב לתבוע חובות או התחייבויות שנוצרו לאחר ידיעה כזו, ומשמש סוג של התיישנות סטטוטורית למניעת ניצול לרעה והגנה על טוהר ההליכים. ניתוח המקרה הספציפי עיתוי ואופי החוב התאונה ביום 5.8.2010 יצרה אחריות לקרנית, שכן היא לא יכלה לתבוע מהביטוח בשל מעמדו הלא מבוטח של הנהג (החייב). חובת השיפוי של החייב קמה מיד לאחר התאונה, והיוותה חוב קיים שגם הוא מותנה – תלוי בגובה הפיצוי שתשלם קרנית להולך הרגל שנפגע. מאפייני התביעה החוב הפוטנציאלי הוא: - **קיים**: זה התעורר עם התרחשות התאונה. - **מותנה**: הסכום המדויק שלו היה תלוי בפיצוי שנפסק בסופו של דבר, שהיה לא ודאי עד לאירועים ספציפיים (כגון הסדר או פסק דין). יישום סעיף 71 מכיוון שהחבות נקבעה במועד התאונה, החוב זכאי כהתחייבות קיימת. יתרה מכך, החוב היה מותנה באופיו – שוויו המדויק לא היה ידוע עד שבמכתב הקבלה והשחרור של הולך הרגל, שנחתם ביום 22.10.2012, נקבע הסכום על 80,000 ₪. חידושים ועקרונות משפטיים - הניתוח מדגיש יישום ניואנסים של דיני חדלות פירעון, המשלב את המושגים של חובות קיימים לעומת חובות מותנים ויכולת התביעה שלהם. - הוא מפרש את החוק באופן חיובי כך שיכלול חובות מותנים שנקבעו לפני צו הכינוס כניתנים לתביעה, ומציג עיקרון משפטי חשוב לפיו חובות מותנים, כאשר הם קבועים מספיק, מוכרים בהליכי פשיטת רגל. - הגישה מבהירה כי יכולת התביעה תלויה בשאלה אם החוב היה ניתן לבירור בעת כינוס הנכסים - במקרה זה, הושג עם החתימה על מכתב הקבלה. סיכום ועקרונות משפטיים שנקבעו - חוב הנובע מאירוע (התאונה) המותנה בקביעות עתידיות ניתן לתבוע אם לפני כינוס הנכסים, הסכום הופך קבוע. - אם, לאחר צו הכינוס, החוב נותר ללא הגבלת זמן או נובע מנזקים שאינם קשורים ישירות להתחייבות חוזית, הוא נופל מחוץ ליכולת התביעה, לפי סעיף 72(1). - ההבחנה בין פיצויים הניתנים לתביעה לבין פיצויים שאינם ניתנים לתביעה תלויה בשאלה האם סכום החוב קבוע או ניתן לקביעה לפני כינוס הנכסים, ולא רק במועד עילת התביעה. השלכות על הליכי פשיטת רגל מקרה זה קובע עיקרון בולט לפיו חובות מותנים, שנקבעו לפני הוצאת צו הכינוס, ניתנים לתביעה ויש לטפל בהם בהתאם. לעומת זאת, נזקים בלתי מוגבלים שאינם ודאיים בעת כינוס הנכסים ומתעוררים לאחר מכן אינם נכללים בתביעות פשיטת רגל, ושומרים על השלמות המשפטית של הליכי חדלות פירעון. לסיכום, החידוש המשפטי טמון בהכרה במשמעות של הפיכת חוב מותנה לקבועה ותפעולית במסגרת דיני חדלות פירעון, תוך הבהרת גבולות התביעה ויישור קו עם הוראות סעיפים 71 ו-72 לפקודה.