סע"ש 18984-08-18

תקציר

בפסק דין זה אוחדו שני תיקים, הראשון הוא תביעתו של מר יגאל אשל אשר הועסק כנהג בחברת נתיבי יקנעם תחבורה ומוניות בע"מ (הנתבעת או החברה) בין השנים 2008-2017. מר אשל טען לרכיבים שונים כגון שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים, וטען כי החברה לא עמדה בחוקי העבודה בישראל. המקרה השני היה של מר ליאור אלפסי, שעבד כסדרן עבור הנתבעת בין השנים 2010-2018 ותבע גם הוא רכיבים דומים לרבות גמול שעות נוספות והפרשות לפנסיה. שני התובעים ביקשו גם להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל על בעלי המניות של החברה אחריות אישית להפרות הנטענות. במקרה של מר אשל, בית המשפט מצא כי החברה אכן הפרה מספר חוקי עבודה. פיצול שכרו לשכר יסוד ושעות נוספות היה פיקטיבי ונועד לעקוף את תשלומי השעות הנוספות. החברה גם לא מסרה לו הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, והיו ראיות מספיקות לכך שעבד שעות נוספות ללא תמורה הולמת. בנוסף, החברה לא ביצעה את ההפרשות הנדרשות לפנסיה, וימי החופשה שנרשמו בתלושי השכר שלו לא היו מדויקים. גם תביעתו של מר אשל לפיצויי פיטורים התקבלה, שכן בית המשפט קיבל את טענתו כי פוטר באופן קונסטרוקטיבי בשל הפגיעה בזכויותיו ובמצבו הבריאותי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לאשל סך של 246,456 ₪, שכללו את הרכיבים השונים הנתבעים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. באשר לתביעתו של מר אלפסי, מצא בית המשפט כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עבודתו, ושכרו הקובע כלל גם רכיב בונוס/פרמיה, שהחברה סיווגה שלא כדין. החברה גם לא מסרה לו הודעה על תנאי העסקתו. מר אלפסי תבע בהצלחה הפרשות לפנסיה, פדיון חופשות ופיצויי פיטורים. בנוסף, קיבל בית הדין את תביעתו לגמול שעות נוספות, וקבע כי שעות עבודתו לא היו מפוקחות או מתועדות כראוי על ידי הנתבעת. החברה חויבה לשלם למר אלפסי 354,494 ₪ בגין הרכיבים השונים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, בית המשפט לא מצא הצדקה להרמת מסך ההתאגדות ולהטלת אחריות אישית על בעלי המניות, שכן לא היו ראיות מספיקות לשימוש לרעה באישיות התאגידית או לאי יציבות פיננסית. לפיכך נדחו טענות התובעים כנגד הנתבעים הבודדים. ככלל, פסק הדין מדגיש את חשיבות הציות לחוקי העבודה הישראליים ואת ההשלכות של אי ציות, לרבות קנסות כספיים משמעותיים.