ע"פ 4609/14

תקציר

הערעור על ההרשעה נבחן ביסודיות אך נדחה בסופו של דבר בשל הודאותיו הספונטניות והמאששות של המערער בזירה ובשלבי החקירה שלאחר מכן. טענה זו נתמכה בעיקר בעדותו של השוטר הירש, שהמערער לא חלק עליה באופן אפקטיבי במהלך החקירה הנגדית. למרות כמה טעויות פרוצדורליות בחקירה, כגון הכישלון להשיג צילומי מצלמות אבטחה, ההודאות, יחד עם עדויות תומכות של עדים, סיפקו בסיס ראייתי איתן. שיקולי מהימנות, במיוחד ביחס לעדותה של המתלוננת על נוכחות מצלמות אבטחה, לא הוערכו כמספיקים כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. עם זאת, הערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי, מה שהוביל להפחתה מטווח ענישה חמור בעבר של שנה וחצי לארבע שנים לתשעה חודשים. התאמה זו נבעה מגורמים משמעותיים המצביעים על פוטנציאל השיקום של המערער, כגון אורח חייו הנורמטיבי בעבר ואחריותו בעקבות השכול המשפחתי. בסופו של דבר, הונחה המערער להסגיר את עצמו לתקופת מאסר מופחתת, המשקפת את הכרת בית המשפט בנסיבות מקלות לצד חומרת העבירה.