ע"א 1464/22

תקציר

הערעור נדחה בעיקר בשל איחור משמעותי בהגשת בקשת הפסילה, שהשפיע על הטענות העיקריות. האירועים המדוברים נסובו סביב דיון שהתקיים ביום 8.11.2021, בו נכחה המערערת. על אף שהצהיר על כוונתו לבקש פסילה, עיכב המערער את ההגשה בפועל עד ליום 21.1.2022, ולא עמד בדרישת ההגשה מיד עם היוודע עילות הפסילה. בית המשפט הדגיש כי עיתוי זה חותר תחת תוקפו של הערעור ומשווה אותו למקרים קודמים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המערער ביחס לדיון אינן מקימות עילה משמעותית לפסילה, שכן לא היו ראיות ממשיות למשוא פנים מצד המשיב. המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש כדי לערער על החזקה כי הפרוטוקול הקיים שיקף נאמנה את האירועים. עוד הבהיר בית המשפט כי תלונות על החלטות פרוצדורליות, כגון תיקונים לפרוטוקול ופסקי דין שניתנו, הן בדרך כלל ענייני ערעור ולא עילות פסילה. הלשון בה נעשה שימוש בבקשת הפסילה, שתוארה כבוטה ומאשימה לא העידה על הטיה. לא נפסקו הוצאות בשל היעדר בקשה לתגובה, והחלטה מאוחרת יותר שהתקבלה לאחר החלטת הפסילה לא טופלה. לפיכך, הן הערעור והן הבקשה לעיכוב הליכים נדחו.