תפ"ח 5039/08

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני נאשמים, אשר על פי הסדר טיעון הורשעו בעבירות ביטחוניות שונות נגד מדינת ישראל. נאשם 1, אזרח ישראל, הודה באישומים הכוללים קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה, חברות בהתאחדות בלתי מותרת וקשירת קשר לביצוע רצח. אישומים אלה מתייחסים למעשיו של נאשם 1 ברמאללה, שם התגורר לצורך לימודיו. הוא קשר קשר עם סטודנט אחר להצטרף לארגון טרור ולפעול למענו, תוך פרסום תכנים פרו-טרוריסטיים באינטרנט ותכנון פיגועים. תוכניותיו של נאשם 1, שכללו הריגת מדענים, חיילים ומשתפי פעולה, למרבה המזל לא יצאו אל הפועל. הוא גייס את נאשם 2, בן דודו, כדי שיעביר כספים לחוליה הטרוריסטית. נאשם 2 הודה בקשירת קשר למתן שירותים להתאחדות בלתי מותרת. בית המשפט הבחין בין חומרת מעשיו של נאשם 1 לבין חומרת מעשיו של נאשם 2, והכיר בכך שתפקידו של נאשם 2 מרכזי פחות. עם זאת, שני הנאשמים עמדו בפני אישומים חמורים, ובית המשפט הדגיש את חומרת התגייסות האזרחים לארגוני טרור. השופטים הדגישו את אופיין הקונקרטי והמפורט של תוכניותיו של נאשם 1, והמחישו את נחישותו לפגוע באזרחים ישראלים ובאנשי ביטחון. נסיבות אישיות ומשפחתיות נשקלו אך ניתן להן משקל מופחת בשל אופיין החמור והמסוכן של העבירות. גם היעדר החרטה והיעדר המלצות שירות המבחן לנאשמים פעלו לרעתם. בסופו של דבר, על נאשם 1 נגזרו 14 שנות מאסר, ועל נאשם 2 נגזרו שנתיים וחצי מאסר, עם עונשי מאסר על תנאי נוספים בשני המקרים. השופטים הדגישו את חשיבות ההרתעה והגמול בעבירות ביטחון, במטרה לספק עונשים הולמים ומרתיעים. לשני הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.