פ"א 27042-07-11

תקציר

הערעורים על פסק דינו של בית משפט קמא בעבירת תכנון ובנייה נדחו. מדובר בחריגות בנייה שהתגלו במהלך ביקורת, לרבות בניית רצפת בטון ואיטום חללים בניגוד להיתר הבנייה המקורי. האדריכל והמהנדס האחראים על הפרויקט טענו כי לא היו מודעים לאי סדרים ונקטו בכל האמצעים הדרושים כדי לעמוד בחוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענותיהם אינן אחיזה וכי הם חבים באחריות לפי סעיף 208 לחוק התכנון והבניה. הם לא עמדו בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש לביסוס הגנה לפי סעיף 208(ב), המחייב אותם לנקוט בכל האמצעים המתאימים כדי להבטיח ציות. זאת ועוד, קיבל בית המשפט קמא את ממצאיו של בית משפט קמא לפיהם החריגות לא נבעו מנסיבות בלתי צפויות במהלך הבנייה וכי המערערים לא נקטו מראש אמצעים נאותים למניעת החריגות. באשר לגזר הדין, הערעורים התקבלו באופן חלקי. הקנסות שהוטלו על שני המערערים הופחתו, בהתחשב בעונש שנגזר על בעל הקרקע, בהרחבה הפחותה מהנטען, בהכשרת האי-סדרים שנה לפני חקירת המערערים ובהתחייבותם הכספית. הקנסות המופחתים נקבעו על 5,000 ₪ לאדריכל ו-3,000 ₪ למהנדס, כאשר ההתחייבות הכספית עומדת בעינה, והמשיבה חויבה להשיב למערערים את ההפרש. השופט הגיע למסקנה כי אין מקום לערער על פסק הדין, ובמקום זאת יכולים המערערים לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון.