רע"פ 5978/04

תקציר

המבקש, שהחל לבצע עבירות מין בבתו כשהייתה בת 3 והמשיך לעשות זאת במשך למעלה משני עשורים, הורשע במעשה מגונה במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום, בו הודה המבקש, תיאר ריבוי עבירות, אך הוראת החוק נוסחה בלשון יחיד. בית משפט השלום הטיל את העונש המרבי על עבירה אחת, ואילו המשיב טען לעונש חמור יותר בהתבסס על ריבוי העבירות המתוארות בעובדות כתב האישום. המבקש טען כי עמדת המשיב מהווה סטייה מהסדר הטיעון וביקש עונש קל יותר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב, בקובעו כי עובדות כתב האישום מהוות ריבוי עבירות והחמירו את העונש. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון בטענה כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו וכי מעשיו מהווים עבירה אחת מתמשכת. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שהוא מסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לכתב האישום וקובע כי מעשיו של המבקש היו ריבוי עבירות. בנוסף, מצא בית המשפט כי לא הייתה כל חריגה מהסדר הטיעון, ואכזבתו של המבקש מגזר הדין אינה מצדיקה חזרה בו מהודאתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקש הורשע בצדק בשורה של עבירות ודחה את הערעור, תוך שהוא מעדיף את העונש המוגבר.