ע"פ 1511/13

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. המערער טען, כי החלטת בית המשפט בטיעוניו המקדמיים של נאשם אחד מבלי לשמוע את טענות המערער מעידה על היעדר משוא פנים. בית המשפט קבע דיון מקדמי בעניינו של הנאשם השני, שלמה נוימן, בהיעדרו של המערער, והמערער סבר כי הדבר מצביע על כך שדעתו של בית המשפט "נעולה" ובלתי משוחדת כלפיו. המשיב התנגד לבקשת הפסילה, וטען כי המערער מנסה להציג טענות מקדמיות חדשות וכי החלטות פרוצדורליות אינן מצדיקות פסילה. בית משפט השלום דחה את בקשת הפסילה, תוך שהוא מדגיש כי זכויותיו של המערער לא נפגעו וכי כל טעות בהליך היא לכל היותר החלטת ביניים הניתנת לערעור. הערעור לבית המשפט העליון נדחה, שכן נמצא כי טענות המערער מערערות על החלטות פרוצדורליות שאינן מקימות מטבען עילה לפסילה. טיפולו של בית המשפט בטיעוניו המקדמיים של נוימן היה תרגיל לגיטימי, ותפיסותיו הסובייקטיביות של המערער בדבר משוא פנים לא הצדיקו פסילה. לדברי השופט, המבחן לפסילת שופט הוא קיומן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, שלא היה קיים במקרה זה. הערעור נדחה ללא תגובת המשיב, וההחלטה שלא לפסול את בית משפט קמא התקבלה.