ת"א 54368-08-18

תקציר

התובעים, בעלי נכס מסחרי בתל אביב, תבעו את הנתבע, דייר מוגן, לפינוי. התובעים טענו כי הנתבעת הפרה את חוזה השכירות בכך ששינתה את ייעוד הנכס, ביצעה שינויים בלתי מורשים ולא שילמה דמי שכירות במועד. עוד טענו כי הנתבעת נטשה את הנכס וכי הוא משמש למגורים, דבר המהווה הפרה של חוזה השכירות. הנתבעים טענו כי לא הפרו את חוזה השכירות וביקשו סעד מן היושר. בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי הנתבעת אכן שינתה את מטרת חוזה השכירות והשתמשה בו למגורים, דבר המהווה הפרה מהותית. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבעת נטשה את הנכס, העבירה את הניהול לבנה וניתקה את הקשר שלה עמו. גם פעולות אלה עלו כדי הפרת חוזה השכירות. עם זאת, טענות התובעים כי הנתבעת ביצעה שינויים בלתי מורשים ולא שילמה דמי שכירות במועדם נדחו, שכן הפרות אלה לא היו חמורות דיין כדי להצדיק פינוי. בית המשפט דחה גם את בקשת הנתבעים לסעד מן היושר, בהתחשב במשכו המשמעותי של חוזה השכירות ובאופי ההפרות. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לנתבעת ולמי מטעמה, לרבות בנה, לפנות את הנכס בתוך 90 יום. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 8.4.2021.