סע"ש 28334-07-12

תקציר

התובעת, עובדת בהריון, טענה כי פוטרה מעבודתה שלא כדין עקב הריונה ותבעה פיצויים ממעסיקיה בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים, עוגמת נפש ונזקים נוספים. בית הדין בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעת פוטרה מעבודתה ביום 14.5.2012 וכי טענת הנתבעים כי התבקשה לצאת לחופשה בת יומיים בלבד אינה משכנעת. עוד נמצא כי הנתבעים לא קיבלו אישור לפטר את התובעת, כנדרש בחוק עבודת נשים, ועל כן היא זכאית לפיצוי בגין השכר שהייתה משתכרת בתקופת ההגנה. כמו כן, בית הדין קבע כי פיטוריה של התובעת מהווים הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שכן המניע העיקרי היה הריונה. הנתבעים לא הביאו ראיות משכנעות לכך שהתנהגותה או ביצועיה של התובעת בעבודה הצדיקו את פיטוריה. סמיכות הזמן בין הודעת התובעת על הריונה לבין פיטוריה, כמו גם חוסר שביעות הרצון של הנתבעים מהיעדרותה הקשורה להריון, הצביעו על התנהגות מפלה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לתובע פיצויים שונים, לרבות שכר עבור התקופה המוגנת, פיצויים לא ממוניים, שכר עבור חודש מאי 2012, דמי הבראה ופדיון חופשות. עם זאת, השופט דחה את התביעה נגד הנתבע השני, שכן התובע לא הביא ראיות המצדיקות את הרמת מסך התאגיד. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לתובע ניתנה גם הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.