בג"צ 886/79

תקציר

ד"ר אברהם בניאל, שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל המכון הישראלי לתעשייה מינרלית, מחקר ופיתוח (המשיבה - תמי) בשנת 1973, תביעתו לפיצויים בגין הפרת חוזה העסקתו נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין הארצי לעבודה (המשיב, המכונה בית הדין הארצי) קיבל חלקית את ערעורו, ופסק לו פיצוי בשיעור המקביל למניעת יציאתו לשנת שבתון של 12 חודשים. בניאל עתר לבג"ץ בדרישה לערער על גובה הפיצוי. השופט טירקל, אליו הצטרפו השופטים כהן וברק, פסק לטובתו של בניאל. השופט מצא כי בית הדין הארצי שגה בדין בקובעו כי בניאל היה צריך להבטיח את זכותו לפיצויים על ידי דרישת חוזה חדש מתמי. זו הייתה ציפייה בלתי סבירה, ופסק הדין של בית הדין הארצי בנושא בוטל. התיק הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לצורך חישוב מחדש של הפיצויים המגיעים לבניאל מבלי להתחשב בגורם המקל בנזקים. ההחלטה התקבלה באופן מוחלט, ולא נפסקו הוצאות.