תא"מ 1507-05-15

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת לדמי תיווך במקרקעין. התובעים, מתווך בשם בראל והלקוח שלהם, תבעו את הנתבע, בעל הנכס, על דמי תיווך לאחר שהנתבע מכר את הנכס שלו לצד שלישי במהלך תקופת בלעדיות. הנתבע חתם עם בראל על הסכם בלעדיות, המקנה להם זכות בלעדית לתווך במכירת נכסיו. עם זאת, בסופו של דבר מכר הנתבע את הנכס לרוכשים שהציג מתווך אחר, קורפלי. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התובעים הסתירו את החזקה הקבועה בסעיף 14(ב) לחוק, הקובע כי אם נכס נמכר בתקופת הבלעדיות, זכאי המתווך היחיד לדמי תיווך. השופט פסק לטובת הנאשם. הם קבעו כי הרוכשים ראו לראשונה את הנכס דרך קורפלי שישה ימים לפני תחילת תקופת הבלעדיות. כמו כן, השופטת לא מצאה כל ראיה לכך שהרוכשים היו מודעים למאמצי השיווק של התובעים או לכך שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב. השופטת קבעה כי נסיבות המקרה אינן תומכות בתביעת התובעים לדמי תיווך, והחזקה לטובתם נסתרה. לפיכך, נדחתה תביעת התובעים, והם חויבו לשלם לנתבעת את הוצאות הנתבע בכל הערכאות, בסך 19,890 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.