ה"פ 1095/08

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב תוקפם של סעיפי בוררות בהסכמים בין שני צדדים - המבקשים, זוג ישראלי המנהל מיזם בתחום האנרגיה הירוקה, והמשיב, קונצרן אמריקאי שהתכוון לרכוש את המיזם. המבקשים טענו כי סעיפי הבוררות אינם תקפים, כפי שהוסכם עליהם בעל פה, וביקשו כי המחלוקות יתבררו בבית משפט בישראל. לחלופין, הם הציעו שהבוררות תתקיים בישראל. המשיבה, לעומת זאת, התעקשה לדבוק בסעיפי הבוררות המקוריים, שקבעו כי הבוררות תתקיים בלונדון ובז'נבה, בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC). בית המשפט בחן לעומק את ההסכמים ומצא כי סעיפי הבוררות נאמרו במפורש והוחלו באופן רחב על כל מחלוקת הנובעת מההסכמים. טענת המבקשים כי המשיבה הסכימה לשנות את תניית הבוררות לניהול הבוררות בישראל לא נתמכה בראיות מספיקות. בית המשפט דחה גם את טענות המבקשים, לפיהן יש לבטל את סעיפי הבוררות בשל הוצאות ניהול הליכים בחו"ל, קיומם של הליכים אחרים בישראל וטענות המרמה החמורות שהעלה המשיב כנגד המבקשים. בית המשפט הדגיש כי שיקול דעתו של בית המשפט במקרים הנשלטים על ידי אמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פסקי חוץ הוא מוגבל ביותר, והחריגים המוזכרים באמנה לא התקיימו במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות המבקשים למרמה אינן מבוססות, שכן הן נסובו סביב טענות חוזיות בדבר מצגי שווא והפרת התחייבויות, שהן טענות נפוצות בסכסוכים מסחריים. לפיכך פסק בית המשפט לטובת המשיב, אישר את תוקפם של סעיפי הבוררות המקוריים והורה למבקשים לכסות את הוצאות המשיב, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.