ה"פ 29554-03-13

תקציר

בית המשפט דחה את טענת המבקש לרישום בעלות בחלקת מקרקעין על בסיס עסקת מתנה. המבקש לא הציג מסמכים מהותיים התומכים בטענתו, קרי תצהיר המתנה והבקשה לרישום הערת ההתראה. בנוסף, גרסתו של המבקש לאירועים סביב עסקת המתנה לא הייתה ברורה וסותרה על ידי ראיות אחרות. בתוך כך, הצליחו המשיבים להוכיח את טענתם בדבר עסקה פיקטיבית. הם הראו כי למבקש ולאוחיון, שהיה בעלה של אחותה של המבקשת, הייתה אג'נדה נסתרת מאחורי העברת החלקה על שם המבקש. הכוונה האמיתית הייתה לבצע עסקה משותפת לבנייה ומכירה, ועסקת המתנה הייתה מסווה להגנה על הנכס מפני נושיו של אוחיון. טענה זו נתמכה גם בעיתוי הדיווח על עסקת המתנה לרשויות, מכירת מספר דירות במקביל, והאופי הפיקטיבי של גירושיו של אוחיון מאחותו של המבקש, כל אלה מצביעים על כוונה להבריח נכסים מנושים. בית המשפט מצא את עדותו של אוחיון הגיונית ומהימנה, בניגוד לחוסר אמינותו של המבקש. זאת ועוד, ראיות נוספות שהציגו המשיבים אישרו כי המבקש נטל משכנתא, דבר הסותר את טענותיו. בסיכומו של דבר, עמדו המשיבים בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי עסקת המתנה הייתה למראית עין בלבד ולפיכך בטלה. משכך, נדחתה תביעתו של המבקש, והוא חויב בהוצאות המשיבים, בסך 7,500 ₪ כל אחת.