ע"פ 3059/03

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הרשיע את המערער באונס, מעשה סדום ואיומים באישה בת 40, בדעת רוב. השופטים נחלקו בדעותיהם בשאלה האם יש לזכות את המערער או להרשיעו. בעוד השופטת נ' הנדל והשופטת יפה-כץ הצביעו בעד הרשעתו של המערער, סגן הנשיא י' פפר הצביע בעד זיכויו מחמת הספק הסביר. עיקר המחלוקת הייתה סביב אמינותם של המתלונן והמערער, שכן גרסאותיהם לאירועים שהובילו לעבירות הנטענות היו שונות באופן משמעותי. האירוע התרחש בליל 8.9.01, עת נפגשו המערער והמתלונן בקיוסק ולאחר מכן הגיעו יחד לביתו של המערער. המתלונן טען למעשי אונס ומעשי סדום מרובים, לצד אלימות קשה, ואילו המערער טען כי המתלונן לקה בהתקף אפילפטי ורקח נגדו בהמשך עלילה בגין סחיטה. היו ראיות תומכות לעדותה של המתלוננת, לרבות תלונתה המהירה, חבלות על גופה וגילוי בגדיה בסמוך לביתו של המערער. התיק שלה נמצא בדירתו. גרסתו של המערער הייתה בעלת סתירות ותמוהה בחלקה. עם זאת, היו קשיים גם בגרסתה של המתלוננת, במיוחד בכל הנוגע להיעדרם של תאי זרע שנמצאו במהלך בדיקתה הרפואית, למרות טענתה כי המערער הגיע לסיפוק מיני. בנוסף, טענתו של המערער בדבר ניסיון סחיטה מצאה תימוכין מסוימים בעדותו של חברו של המתלונן. השופטת נאור הדגישה את הראיות התומכות במתלונן ואת הסתירות שבדברי המערער, והצביעה בעד הרשעתו של המערער. מנגד, השופטים ריבלין וחשין, אף שהכירו בקשיים בתיק, סברו כי הצטברות עובדות מסוימות יוצרת ספק סביר. עובדות אלה כללו את היעדר הראיות הפיזיות, התנהגותו התמוהה של המערער וניסיון הסחיטה. לפיכך, הם הצביעו על זיכוי המערער מחמת הספק. ההחלטה על הזיכוי התקבלה ברוב קולות, כאשר השופטת נאור התנגדה.