ה"פ 45648-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הבקשה לדחות את התביעה שהגיש טזאור נגד מליסרון. התביעה, שביקשה הצהרה על תוקפה של התחייבות כביכול של מליסרון, נדחית על הסף, לאחר שהוגשה למעלה משמונה שנים לאחר שמליסרון הכחישה את ההתחייבות. ההתחייבות, שהתייחסה לרכישת קרקעות ובניית דירות, נעשתה לכאורה על ידי מליסרון לטזאור. על פי תנאיה, היא הותנתה באישור תוכנית בניין עיר, שהתרחשה רק ביוני 2021. עם זאת, בית המשפט מצא כי התביעה התיישנה בספטמבר 2012, כאשר מליסרון הכחישה את ההתחייבות, המהווה הפרת חוזה, וטזאור התוודעה להכחשה זו והייתה ברשותה סמכות קונקרטית לפתוח בהליכים משפטיים. דחייה זו היוותה את הבסיס לתקופת ההתיישנות של התביעה, שהחלה במועד זה, והפכה את הגשת התביעה בדצמבר 2021, בטרם עת. עוד ציין בית המשפט כי מדובר בטענה בעייתית מבחינות אחרות, לרבות ספקות באשר למעמדה ותוקפה של ההתחייבות, שמעולם לא אושרה על ידי האורגנים המוסמכים של מליסרון ולא נחשפה בדוחותיה. עם זאת, התביעה נדחתה בעיקר בשל תקופת ההתיישנות, וטזאור חויב לכסות את הוצאותיה של מליסרון בסך 20,000 שקל. על פסק דין זה ניתן לערער לבית המשפט העליון תוך 60 יום מיום פרסומו.