רע"ב 4644/15

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסוגיית השחרור המוקדם של אסירים בישראל, ומתמקד בפרט בהוראת שעה שהגבילה את זכותם של אסירים מסוימים להליך הוגן בפני ועדת השחרורים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הוראת שעה זו פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות האסירים והכריז עליה כבטלה. המסגרת הנורמטיבית מאפשרת לאסירים להגיש בקשה לשחרור מותנה לאחר ריצוי שני שלישים מעונשם, כאשר שחרור על תנאי מותנה בגורמים שונים, לרבות פוטנציאל שיקומי. עם זאת, קטגוריות מסוימות של אסירים, כגון אסירים זרים וביטחוניים, נעדרות לעתים קרובות גישה לתוכניות שיקום המסופקות על ידי המדינה, ובדרך כלל אינן מורשות להביא מומחים פרטיים לפיתוח תוכניות שיקום אישיות. בית המשפט בחן את חוקיותו ושיקול דעתו של שירות בתי הסוהר בסירוב כניסה למומחים אלה וקבע כי ההגבלה פוגעת בזכויות הפרוצדורליות להליך הוגן, הכוללות ייצוג הולם וגישה למומחים. היא טענה כי זכויות אלה חלות על כלל האסירים וכי הפרת הצו אינה מוצדקת על ידי טובות הנאה לכאורה כגון קיום צו המאסר או עידוד התנהגות טובה. פסק הדין הדגיש את הצורך להבטיח גישה למומחים לאסירים, ולאפשר לוועדת השחרורים לקבל החלטות מושכלות ועצמאיות. הסכמה בין השופטים תמכה בביטול הסעיפים המגבילים של הוראת השעה, ובית המשפט התיר לעובדת סוציאלית ממרכז אל-אמל להיפגש עם האסיר המערער לצורך הכנת תכנית שיקום, הממחישה את תחולתן של זכויות ההליך ההוגן.