רע"א 7226/08

תקציר

במקרה הנוגע להפקעת חלקות 106 ו-105 בגוש 10232, ביקש הבעלים המקורי לפנות את המשיבים, תושבים ותיקים שבנו על הקרקע ללא היתר. המבקש הגיש תביעת פינוי בשנת 2003, אשר אושרה על ידי בית משפט השלום בקריות, אך דרש פיצויים למשיבים בשל השקעותיהם וחוסר המעש הקודם של המבקש. שני הצדדים ערערו, ובית המשפט המחוזי בחיפה קבע, בדעת רוב, כי חוסר המעש הממושך של המבקש מרמז על רישיון למגורי המשיבים, אשר בוטל עם הודעת הפינוי. הפיצוי, לפי בית המשפט, צריך להיקבע באופן שיפוטי על בסיס השקעות המשיבים. מנגד, דעת מיעוט טענה נגד מתן פיצויים, בנימוק של בעיות פרוצדורליות וחוסר עקביות עם ממצאי בית משפט השלום. המבקש ביקש להפוך החלטה זו, תוך הדגשה כי המשיבים לא ביקשו פיצוי מלכתחילה. המשיבים טענו כי מקום מגוריהם הוותיק מוצדק לפיצוי וכי יש להמשיך בהליך הפינוי רק לאחר שבית המשפט יקבע את הפיצויים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את רשות הערעור, תוך שהוא דבק בחוקים הקיימים המחייבים פינוי כחובה, כאשר הפיצוי הוא משלים. היא הדגישה את הצורך בסיום במועד, ודחקה בבית משפט השלום לזרז את דיוני הפיצויים, ולדחות את בקשת הערעור מבלי לשנות את צו ההוצאות.