ע"פ 11426/03

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיעו המשנה לנשיא ד' בר אופיר והשופטים ס' דותן וש' ברוש את עבד דיב, אחמד חואמדה ואוסאמה לוטפי ברצח ובניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, בהתבסס על סעיפים 300(א)(3) ו-403 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המערערים היו מעורבים ברצח אדמונד שמעון, שגופתו נמצאה כפותה בדירתו, ובניסיון לשדוד אותו שלא צלח. עבד ואחמד הורשעו גם בעבירות רכוש, וקיבלו עונשים נוספים שירוצו במקביל למאסרי העולם שנגזרו עליהם בגין רצח. למרות הערעור על גזר הדין וחומרת העונש, בית המשפט בחן ביטוב לעומק את ההקשר העובדתי ואת ההליך, ואישר את חלקם הפעיל של המערערים בעבירות. מעורבותם באה לידי ביטוי בהודאות ובראיות תומכות, כגון טביעות נעליים וסיגריות התואמות את זירת הפשע. בית המשפט דחה את טענת ההגנה לתרחישים חלופיים, כגון טענתו של אוסמה כי אדם רביעי רצח את המנוח או טענות להשפעת סמים במהלך הודאות. בית המשפט אישר את ההרשעות ברצח לפי סעיף 300(א)(3), והדגיש כי המערערים היו מודעים לתוצאות הקטלניות האפשריות של מעשיהם, שכללו כבילה וחסימה של המנוח. מודעות זו סיפקה את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה ברצח. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערערים בדבר טעויות או הצורך בהפרדה במשפט, ואישר את אחריותם הקולקטיבית בביצוע הפשע כמבצעים משותפים. בסופו של דבר נדחו הערעורים, וגזר הדין ומאסרי העולם של בית המשפט המחוזי נותרו ללא שינוי.