ע"א 8398/00

תקציר

פסק הדין עוסק בעניינו של יונה כץ, חבר ותיק בקיבוץ הדתי עין צורים, שערער על ההחלטה להוציאו מהקהילה. כץ התגורר ועבד בעין צורים למעלה מעשרים שנה, אך התעוררו מחלוקות כאשר הוא מנע קצבאות כספיות וכספים שהיו אמורים להיות מופנים לקיבוץ, בניגוד לתקנונותיו. למרות מספר ניסיונות גישור, הסכסוכים נמשכו. האסיפה הכללית של הקיבוץ, לאחר צעדים פרוצדורליים משמעותיים, החליטה לגרש את כץ בשל הפרות שכללו אי העברת כספים לקיבוץ והבאת חברתו לשהות ללא הסכמה, דבר שהפר את כללי הקיבוץ ואת הנורמות החברתיות שלו. בית המשפט ציין כי בעוד שהביקורת השיפוטית על החלטות מסוג זה צריכה להיות זהירה, ההפרות המתמשכות של כץ, כגון אי עמידה בהעברות כספים ובתקנות הקיבוץ, מצדיקות את גירושו. בית המשפט הדגיש כי הצטרפות לקיבוץ כרוכה בהקפדה על כללים קיבוציים, ומעשיו של כץ פגעו באורח החיים השיתופי. יתר על כן, למרות תלונות פרוצדורליות ועיכובים לכאורה בעבר בטיפול בהפרות, בית המשפט לא מצא עילה להפוך את ההחלטה, וקבע כי הגירוש היה לגיטימי ושימש לשמירה על ההרמוניה החברתית בקיבוץ. לפיכך נדחה הערעור, שאישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לאשר את הרחקתו של כץ מהקיבוץ.