ע"א 234/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת על ניהולם ושליטתם של שני בתי כנסת בירושלים. הערעור, שהובא בפני השופט י' דנציגר, מבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את התביעה מחוסר סמכות עניינית, וקבע כי יש לדון בעניין בבית הדין הרבני. ליבת המחלוקת נסובה סביב סיווגם של בתי הכנסת כ"הקדש דתי" או כ"הקדש ציבורי". האחרון ייפול בסמכותו של בית המשפט המחוזי לפי חוק הנאמנות. המערער טוען כי בתי הכנסת הוכרו בעבר כהקדש בפני בית דין שרעי, ובכך היוו הקדש ציבורי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי אין די ראיות להוכחת טענה זו וכי בכל מקרה ניתן היה להקים את ההקדש מחדש בפני בית דין רבני. השופט דנציגר, לאחר ששקל את הטענות והראיות שהוצגו, החליט להפעיל את סמכותו לדחות את הערעור ללא נימוקים מפורטים. הם אישרו את ממצאי בית המשפט המחוזי, שתמכו במסקנות המשפטיות, ולא מצאו כל טעות בפסק הדין. זאת ועוד, השופט דנציגר רשם את הסכמתם עם הסתייגויות המשיבים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר חרג מנחיצות הממצאים. משכך, נדחה הערעור, וחויב המערער לשלם הוצאות בסך 6,000 ₪ למשיבים 1 עד 8.