ע"א 2673/04

תקציר

פסק הדין של בית המשפט עסק בשאלה האם ביטוי תיאורי או גנרי, כגון "Coffee To Go", יכול להירשם כסימן מסחר. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר החליט בעבר כי הביטוי לא יוכל להישאר במרשם סימני המסחר אלא אם קיים ויתור על הביטוי "טו גו" ושילובו עם "קפה". קפה טו גו (1997) בע"מ, חברה ישראלית לניהול עגלות קפה ובתי קפה, החזיקה בסימן המסחרי "קפה טו גו" אך נתקלה באתגר מצד ישראל שקד, שהשתמשה בביטוי בבית הקפה שלו. למרות טענות החברה כי "טו גו" רכשה אופי ייחודי, הרשם מצא אותה תיאורית, הדומה למונחים כמו "טייק אווי". בית המשפט אישר דעה זו, וציטט כי "Coffee To Go" מתאר שירות המאפשר לצרכנים לשתות קפה תוך כדי תנועה, ללא ייחודיות מובנית הנחוצה להגנה על סימני מסחר. בית המשפט הדגיש גם את הצורך בשימוש ציבורי במונחים תיאוריים ודחה את טענת החברה כי הציבור הכיר בסימן שלה באופן מובהק. הם ציינו את היעדרן של ראיות משמעותיות כמו נתוני מכירות או סקרי צרכנים שיתמכו בטענה של ייחודיות נרכשת. פסק הדין אישר את מחיקת סימן המסחר אלא אם נוספה הודעת נסיגה, ובכך שמר על התחרות החופשית ומונע מונופול על מונחים תיאוריים. המערער חויב לשאת בהוצאות המשפט, ובסופו של דבר הוחלט לדחות את הערעור, כפי שהוסכם על ידי הרכב השופטים.