עת"מ 22876-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למאות עתירות ובקשות שהוגשו לאחרונה על ידי מבקשי מקלט בישראל, המבקשות לערער על הנוהל החדש לטיפול בבקשות מקלט, שנכנס לתוקף ב-2 בינואר 2011. העותרים טוענים כי הנוהל החדש אינו סביר ואינו מידתי, ומבקשים כי לא יחול רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני יישומו. לחילופין, הם מבקשים לבטל את החלטת המשיב לדחות את בקשותיהם למקלט בישראל. השופט פותח בתיאור הרקע המשפטי, לרבות הצטרפותה של ישראל לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, ועקרון אי-ההחזרה, המונע גירוש של יחידים למדינות שבהן נשקפת סכנה לחייהם או לחירויותיהם. השופט מציין גם את הנהלים הקיימים לטיפול בבקשות מקלט, ובהם הנוהל הישן משנת 2002 והנוהל החדש שיושם בשנת 2011, שהוא לכאורה מחמיר יותר. השופט מדגיש את הצורך להבחין בין בקשות לגיטימיות המבוססות על חשש אמיתי לחיים לבין בקשות המוגשות מטעמים כלכליים או אחרים. לגבי עתירות ריקות לכאורה, השופט פוסק כי יש לדחותן, שכן הן היו נדחות הן בהליך הישן והן בהליך החדש. אלה כוללים מקרים שבהם המטרה היא להרוויח זמן, כגון עבור אנשים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או שהם מסתננים בלתי חוקיים. השופט קובע כי אין די בטענות כלליות ומעורפלות בדבר סכנת חיים, ויש לבחון את הטענות על סמך ראיות מנהליות, התנהגות העותר וגורמים רלוונטיים נוספים. בעתירות המציגות לכאורה סכנה פוטנציאלית לחיי העותר, ממליץ השופט ליתן צו ביניים ולקבוע מועד לדיון. במקרים הנופלים בין שני קצוות אלה, יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בבואו להחליט אם ליתן צו ביניים. באשר למקרה הספציפי הנדון, השופט מחליט כי יש לדחות את בקשת העותר על הסף, שכן היא חסרת שחר. העותר, אזרח ניגרי שנכנס לישראל באשרת תייר, לא סיפק פרטים מהותיים או ראיות התומכות בטענתו לסכנת חיים במדינת מוצאו. יתר על כן, השופט מציין כי נראה כי נימוקיו של העותר לבקשת מקלט קשורים לסוגיות פליליות ולחשש מפני אכיפת החוק במדינת מוצאו. השופט מגיע למסקנה כי לא הוצגו ראיות לכאורה לסכנת חיים, ולכן העתירה נדחית ללא דיון. החלטה זו תקפה בהעדר הצדדים ותינתן היום, 15.3.2011.