LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 4036/19

החלטה עליון

📋
מספר הליך4036/19
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך13 ביוני 2019
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםסלים ג'בארין נ' משטרת ישראל – תחנת אום אל פחם
👨‍⚖️
שופטיםמ' מזוז

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת רשות הערעור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מבוא בקשת רשות הערעור נוגעת להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות ערעור על הארכת מעצר של בית משפט השלום. המבקש מערער על החלטת הארכת המעצר, שנועדה להקל על החקירה המתמשכת. חוקיות הארכות המעצר והקריטריונים למתן רשות ערעור במקרים כאלה הם סוגיות ליבה בעניין זה. עקרונות משפטיים ותקדימים 1. **אמות מידה למתן רשות ערעור בתיקי מעצר** שיקול דעתו של בית המשפט להעניק רשות ערעור לפני הערכאה השלישית מוגבל ונשלט על ידי אמות מידה משפטיות קבועות. כפי שפורט בפסיקה (למשל, פ"פ 2229/15 עבירה פלילית נ' מדינת ישראל; פ"פ 2378/15 יניבור נ' מדינת ישראל; פ"פ 7284/16 רומן זקס נ' מדינת ישראל), רשות ניתנת בדרך כלל רק אם: - הערעור מעלה *שאלה משפטית עקרונית* בעלת חשיבות ניכרת מעבר למקרה הספציפי; או - ישנן *נסיבות חריגות* המצדיקות התערבות כזו. מסגרת זו מדגישה כי קיימים אמצעי הגנה פרוצדורליים ומשפטיים כדי למנוע ערעורים מיותרים בדרג שלישי, במיוחד כאשר הבקשה נוגעת אך ורק להחלטות מעצר פרטניות. 2. **הצדקה משפטית להארכת מעצר** על פי החוק הישראלי, הארכות מעצר מותרות כאשר הדבר מוצדק בשל *הצורך בחקירה מתמשכת*, במיוחד במקרים של חשד לפעילות פלילית, וכאשר קיים חשש שהנאשם עלול לשבש ראיות או להימלט. חוקיות ההחלטה תלויה ב: - קיומו של יסוד סביר המבסס חשד. - הצורך בהארכת מעצר לצרכי חקירה. - מידתיות משך המעצר ביחס לסטטוס החקירה. 3. **הערכת שיקול הדעת של בית המשפט וסף ההתערבות** בית המשפט המחוזי הפעיל שיקול דעת ראוי על ידי בחינת מזכר החקירה המעודכן שהתקבל לאחר ההחלטה הראשונית. בית המשפט ציין כי "התמונה ברורה יותר", ותיק החקירה צפוי להיות מוגש לפרקליטות בקרוב. הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון המשפטי לפיו על בתי המשפט לאזן בין צרכי חקירה לבין חירות הפרט, ולמנוע הארכות מעצר שרירותיות. חידושים משפטיים והיבטים בולטים - **גמישות הקשרית בסקירת מעצר** ההחלטה מדגישה חידוש בביקורת השיפוטית, ומדגישה את החשיבות של תדרוך מעודכן ואת העיתוי של הארכות המעצר – בהתחשב באופיו המתפתח של הליך החקירה. בית המשפט הכיר בכך שקבלת מידע נוסף (התזכיר) אינה מצדיקה התערבות רק על סמך חקירה מתמשכת, במיוחד לאור הצגתו הקרובה של תיק התיק. - **קריטריונים מחמירים להתערבות בהחלטות מעצר** הסירוב להתערב מדגים את הדבקות בעיקרון שלפיו על בתי המשפט לערעורים להימנע מלהתערב בהחלטות מעצר אלא אם כן זוהו שאלות משפטיות משמעותיות. זה שומר על ריסון שיפוטי ומכבד את שיקול הדעת החקירתי של התובעים. - **עילות מוגבלות להתערבות בערכאה שלישית** המקרה מאשר כי ביקורת של ערכאה שלישית שמורה למקרים הכוללים סוגיות משפטיות רחבות יותר ולא למחלוקות פרוצדורליות או עובדתיות על מקרים בודדים. ההחלטה מדגישה את תפקידה של הרשות השופטת במניעת ערעורים מיותרים שעלולים לפגוע בניהול יעיל של הצדק. מסקנה פסיקת בית המשפט בעניין שלילת רשות הערעור עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים קבועים המסדירים את התערבות ערכאת הערעור בענייני מעצר. הוא מדגיש את חשיבותו של רף גבוה להתערבות בערכאה השלישית, הדורש שאלה משפטית עקרונית או נסיבות חריגות. האופי הפרוצדורלי לכאורה של ערעור זה, שהתמקד אך ורק בעניין מעצר פרטני מבלי להעלות סוגיות משפטיות חדשות, הצדיק את החלטת בית המשפט לדחות את החופשה. לא מופיע חידוש משפטי משמעותי בנימוקי בית המשפט; במקום זאת, הוא מיישם דוקטרינות שיפוטיות סטנדרטיות כדי לשמור על שלמות תהליך ביקורת המעצר והריסון השיפוטי.

בש"פ 4036/19 סלים ג'בארין נ' משטרת ישראל – תחנת אום אל פחם, עליון (13.6.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית