ע"א 328/84

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מבהיר את זכויותיהם של קטינים בנוגע לחובות מזונות שנקבעו בהסכם גירושין בין הוריהם. על פי פסק הדין, למעט בנסיבות מיוחדות, הסכם מזונות אליו הגיעו ההורים, גם אם קיבל תוקף בפסק דין, אינו יכול לחייב את הילדים עצמם. טובת הילד מחייבת כי עניינו יידון בנפרד לגופו של עניין, שכן האינטרסים שלו לא תמיד עולים בקנה אחד עם אלה של הוריו בעת גירושין. פסק הדין מדגיש כי הסכם בין הורים, אף שהוא תקף לגביהם, אינו חל מטבעו על ילדיהם. לפיכך, קטינים יכולים לתבוע מזונות מבלי להיות כבולים לתנאי הסכם הוריהם, וללא צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. זכות זו לתבוע מזונות באמצעות עתירה מקורית חלה בין אם הקטינים היו צד לתביעה הראשונית ובין אם להסכם הגירושין. פסק הדין, המתבסס על תקדימים משפטיים קודמים, מחזק את העיקרון של התחשבות בטובת הילדים בנפרד מהליכי הוריהם. במקרה ספציפי זה, ערעורם של הקטינים התקבל, מה שאפשר להם לנהל את תביעתם למזונות ללא אילוצי הסכמת הוריהם וזיכה אותם במזונות זמניים בזמן שתביעתם נדונה. בנוסף, חויב המשיב לשלם לקטינים בשני המקרים שכר טרחה בסך 300,000 ₪, בניכוי אינפלציה וריבית.