ע"א 18820-08-19

תקציר

מטרת הערעור היא לבחון האם סעיף 8 לחוק ההסדרים מאריך את תקופת ההתיישנות על חוב חברה, ומאפשר לעיריות לתבוע בעלי שליטה בגין ארנונה שלא שולמה לאחר שבע שנים. בית המשפט מגיע למסקנה כי כוונתו של סעיף 8 הייתה להרחיב את אפשרויות גביית המסים של העירייה, ולא להאריך את תקופת ההתיישנות. ההוראה מאפשרת לעירייה לגבות מסים מבעלי השליטה בנסיבות מסוימות, אך תקופת ההתיישנות מתחילה כאשר החוב נוצר כלפי החברה, ולא כאשר היא מפסיקה את פעילותה או מפורקת. קבלת טענת העירייה תביא להארכה בלתי סבירה של תקופת ההתיישנות, בניגוד לכוונת המחוקק. בנוסף, התמהמהות העירייה בנקיטת הליכים נגד החברה, והימנעותה מלתבוע את החברה עצמה, משקללים את קבלת הערעור. פסק הדין מדגיש כי כלים רבי עוצמה הניתנים לעיריות חייבים להיות מופעלים בתבונה, במתינות ובמהירות. אשר על כן, הערעור נדחה, והוצאות העירייה נפסקו למשיב.