ת"א 7164/02

תקציר

בפסק דין זה חויבה ועדה מקומית לתכנון ובניה לפצות תובע, שיכון עובדים בע"מ, בגין ירידת ערך של חלקת קרקע בעקבות ביצוע תכנית פוגענית. הוועדה לא הצליחה לפצות את התובע למרות מספר בקשות, מה שהוביל את האחרון לערער לוועדת הערר המחוזית. ועדת הערר פסקה לטובת התובע והורתה לנתבעת לשלם 136,000 דולר בתוספת ריבית ממועד כניסתה לתוקף של תכנית מתקנת שהעלתה את שווי המגרש. הנתבע עיכב את התשלום, והתובע הגיש תביעה לקבלת מלוא הסכום המגיע לו. בית המשפט פירש את החלטת ועדת הערר כמחייבת שערוך הפיצוי באמצעות חוק פסיקת ריבית והצמדה, תוך הוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום הקרן. המועד הקובע לשערוך נקבע כ-24 באוקטובר 1997, מועד כניסתה לתוקף של התכנית המתקנת. עוד הבהיר בית המשפט כי חוק הרשויות המקומיות אינו חל במקרה זה וכי ועדת הערר נחשבת לרשות שיפוטית מכוח חוק קביעת ריבית והצמדה. לאחר בחינת החישובים והניכויים שביצעה הנתבעת, מצא בית המשפט כי לתובעת היו חייבים 76,577 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. בנוסף, חויב הנתבע בתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪, שכר טרחת עורך דין בשיעור של 10% בתוספת מע"מ וריבית כנדרש בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום מלוא התשלום.