בש"פ 2557/04

תקציר

ב-11 במארס 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לעצור מספר משיבים שהיו מעורבים בתיק פלילי לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה עד לסיום משפטם. מדובר בכתב האישום הראשון לפי חוק זה, שנחקק כדי לטפל בפשיעה המאורגנת עם הוראות ספציפיות המכוונות לארגוני פשיעה. בכתב האישום יוחסו נאשמים רבים, פשע מאורגן, גניבה ושיבוש הליכי משפט, ובמרכזם ארגון פשיעה שגנב מכולות מנמלי ישראל. בית המשפט הכיר אמנם בעילות המעצר האפשריות בשל חומרתן ואופיין המאורגן של עבירות הרכוש, אך בסופו של דבר החליט שלא לעצור את המשיבים על סמך קשיים ראייתיים ונסיבות פרטניות. הראיות העיקריות הגיעו מעד מדינה הקשור לנאשם, אך סוגיות כמו שמועות, קבילות והיעדר ראיות ישירות החלישו את התיק נגד משיבים רבים. לגבי המשיבים 1 עד 7 מצא בית המשפט כי אין די בראיות לכאורה כדי להצדיק מעצר. חלק מהמשיבים, כמו המשיבים 6 ו-7, היו מעורבים בפעילות נפרדת מארגון הפשיעה ולא היו להם עבר פלילי קודם, דבר שהשפיע על החלטת בית המשפט לבחור במעצר בית מלא כאמצעי מתאים. בסופו של דבר, בקשת המעצר נדחתה ביום 22.3.2004 והתירה למשיבים להישאר במעצר בית בערבויות כספיות עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם.