פש"ר 259/05

תקציר

חברת כלל ביקשה לאכוף שעבודים על פרויקט נשר ולמנות כונס נכסים קבוע שינהל אותו. השעבודים הוסכמו בהסכם משנת 1998 בין כלל החברה, בולוס גד בע"מ ובנק ירושלים בע"מ. בית המשפט פסק בעבר לטובת זכותה של חברת כלל למנות כונס נכסים לפרויקט אחר, "פנינת הים". חברת כלל טוענת כי לבולוס גד חובות בהיקף של למעלה ממיליון שקל משני פרויקטים, בהם נשר. המנהל המיוחד של בולוס גד טוען כי תפקידה של החברה היה של ערב, ויש לממש תחילה את נכסי החייב העיקרי. לגבי פרויקט נשר קובע המנהל המיוחד כי הכספים בחשבון הפרויקט מספיקים לכיסוי החובות ואין למנותם לכונס נכסים. בית המשפט מצדד במנהל המיוחד וקובע כי די בכספים הנזילים בחשבון שבשליטת המנהל המיוחד כדי להבטיח את החוב ללא מינוי כונס נכסים. יתרה מכך, מינוי כונס נכסים לארבע הדירות בפרויקט נשר יכביד שלא בצדק על הדיירים. בית המשפט מציין כי מטרתו העיקרית של שעבוד היא פירעון חוב באמצעות הנכס המובטח, ובמקרה זה כבר מחזיקה חברת כלל בנכס יקר ערך, "מגדל הדירות", בעל פוטנציאל פירעון. כך, בית המשפט נעתר לבקשה לאכיפת השעבודים אך מעכב את האכיפה ואינו ממנה כונס נכסים עד לתום תקופת המימוש של פרויקט "פנינת הים". המנהל המיוחד יעביר את ההוצאות שהוציאה חברת כלל מחשבון פרויקט נשר. פסק הדין נועד לאזן בין גביית החוב לבין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, ובראשם הגנה על זכויותיהם של רוכשי הדירות.