בד"מ 28/10

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בקובלנה משמעתית שהוגשה נגד נאשם ששמו לא פורסם, אותה מבקש המתלונן לדחות. בקשת המתלונן לדחות את התלונה מצטטת המלצה של בית המשפט לעניינים מנהליים הנוגעת לעתירה של הנאשם, אשר לקחה בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה. הנתבע טען כי לא היה מקום לפתוח מחדש את התלונה לאחר שנגנזה בתחילה, ובית המשפט נעתר והכריע לטובת הנתבעת. הכרעת הדין מתבססת על סעיף 10(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין משמעתיים), הקובע כי חזרה בה מאשמה על ידי המתלונן צריכה להביא לזיכוי הנאשם. בית המשפט מדגיש כי הנושא המרכזי הוא כוונת התביעה, שבמקרה זה ברורה - לזכות את הנאשם. בעוד שהנהלים שננקטו בתיק אינם כוללים הוראה ל"מחיקת תלונה", בית המשפט מציין כי לו הבקשה הייתה מנוסחת אחרת, ניתן היה פשוט לבטל את התלונה מבלי להביא לזיכויו של הנאשם. עם זאת, נוכח הנסיבות והכוונה החד משמעית לזיכוי שנמסרה בבקשת המתלונן, זוכה הנאשם מהאישומים. החלטה זו היא סופית, ופסק הדין הועבר לשני הצדדים.