ע"פ 4208/07

תקציר

המדינה מסתייגת מהעונש שהוטל על המשיב, שהורשע בגרימת תאונה קטלנית ברשלנות שגרמה למותם של ארבעה בני אדם. במסגרת הסדר טיעון ביקשה התביעה עונש של 30 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר. בית משפט קמא גזר על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, לצד 12 שנות פסילה מנהיגה וקנס בסך 4,000 ₪. המדינה ערערה על ההקלה בעונש. שופטי בית המשפט העליון, תוך הכרה בחומרת העבירה ובמדיניות הכללית של הטלת עונשי מאסר בגין עבירות אלה, הכירו בנסיבותיה האישיות החריגות של המשיבה, לרבות בריאותה הנפשית הרופפת, ההשפעה המזיקה הפוטנציאלית של המאסר על ילדיה הקטנים ונסיבות התאונה שלא היו כרוכות בהפרה מכוונת של חוקי התנועה. השופט הנדל הציע להאריך את תקופת הפסילה ל-20 שנה, אך דחה את הערעור. השופט ביטן הדגיש את ההבחנה בין התנהגות רשלנית מודעת ולא מודעת, תמך בצו עבודות שירות והדגיש את ערך ההרתעה של עונשים אלה. השופטת יפה-כץ הסכימה עם התוצאה, הכירה בחומרת העבירה אך גם הכירה בנסיבות החריגות. למרות דעותיהם השונות, הסכימו כל השופטים כי הנסיבות מצדיקות את פסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן הערעור נדחה.